כמדי רבעון כך גם ב-1 באוקטובר הקרוב צפויים מחירי המעבר במנהרות הכרמל לעלות בהתאם למדד המחירים לצרכן, זאת בהתאם חוק שנחקק במיוחד עבור מנהרות הכרמל ושוב צפוייה סערה ציבורית סביב עליית המחירים.
במכתבו למנכ"ל משרד התחבורה מזכיר ראש עיריית חיפה יונה יהב, כי בפגישה שקיים ראש העיר בלשכתו עם שרת התחבורה, מירי רגב ומנכ"ל המשרד לפני כחודש, סוכם על-ידי השרה, כי הנושא ייבחן על-ידי סמנכ"ל משרד הכלכלה, אשר יעביר את המלצתו למנכ"ל משרד התחבורה להמשך טיפולו.
עוד מציין יהב, כי למנהרות הכרמל תרומה חשובה להפחתת פליטות מזהמים מכלי רכב ולהקלה בעומסי התנועה ברחבי העיר, ועל כן מן הראוי, כי השימוש במנהרות יתוקצב וימומן על-ידי משרד האוצר.
יהב אף מדגיש, כי תמוהה בעיניו העובדה, כי בעוד תושבי ירושלים נהנים מכביש הדומה במהותו למנהרות הכרמל, ללא כל עלות, תושבי חיפה נדרשים לשלם אגרה עבור השימוש במנהרות. עובדה זו, טוען יהב, מהווה אפליה תחבורתית, ועל כן קיימת חובה לתקנה.
יצויין כי גביית האגרה במנהרות הכרמל היא תוצאה של חוק שחוקק במיוחד עבור מנהרות הכרמל. קבוצת כרמלטון זכתה במכרז לביצוע הפרויקט במשך ארבע שנים ולגביית האגרה במשך 31 שנים, בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). בינואר 2007, עשרות שנים מאז נרקם הרעיון המקורי, החלו העבודות בשטח ובנובמבר 2010 נחנכו מנהרות הכרמל ונפתחו לתנועת כלי רכב. הממשלה התחייבה להעניק לזכיינית "רשת ביטחון", מכספי המיסים של תושבי המדינה, זאת במקרה שיסעו בכביש פחות כלי רכב מכפי התכנון, בדומה להסכם עם זכיינית כביש חוצה ישראל.
כרמלטון, כך על פי ההסכם, תשתף את המדינה ברווחיה אם התנועה במנהרות תהיה גבוהה מהצפוי. כך או כך, הזכיינית מבוטחת מפני הפסד כספי. תעריפי המעבר במנהרות נקבעים ומתעדכנים לפי הסכם שנחתם בין המדינה לחברת כרמלטון והם צמודים למדד המחירים לצרכן, כלומר כאשר המדד יורד המחיר יורד ולהיפך. העידכון הבאה של התעריפים יהיה ב-1 באוקטובר הקרוב ומכיוון שמדד המחירים לצרכן לא צפוי לרדת, המחאה תתעורר שוב.